הנשימה היא קולה של הנשמה.

סדנת עומק, תל-אביב, 12.5.12, 17.00 – 20.00

העיקרון של דפוסי נשימה מסוימים באסנה נועד להבטיח הרמוניה ותחושת מעורבות מתמדת בתרגול, לאפשר חקירה של האסנה וליצור השתקפות בה נוכל לצפות בשינויים המעודנים בתגובה שלנו לאסנה ולמקומה ברצף התנוחות שבתרגול.  בסדנה נעסוק בהארכת הנשימה, שמוש באוג'יי, סנכרון בין הנשימה והתנועה, מיקום הנשימה והיתרונות של נשימה כוונית, דפוסי נשימה שונים והשימוש בבנדות.

מומלץ להביא כלי כתיבה.

הסדנא מתקיימת במסגרת הכנס השנתי של ארגון מורי היוגה

תרגול אסנה מציב מטרות שהן מעבר לגוף הפיזי.

• אסאנה מציעה חיבור של המיינד לגוף.
• אסאנה מציגה את הרעיון של dhyāna כאימון.
• אסאנה מבקשת למזער דפוסים (saṃskāra) או הרגלים המקהים את המיינד.
• בכך תרגול אסאנה מבקש להגביר את הרגישות שלנו לעצמנו, לסובב אותנו ולהשפעות הסביבה עלינו , ובכך לתמוך בנו.

1. הגדרה של אסאנות פי התא וראג'ה יוגה

האטה יוגה פרדיפיקה פרק 9 פסוק 17

KURYĀT טד ĀSANAṂ STHAIRYAM AROGYAṂ CĀṄGA LĀGHAVAN

תרגול האסנות מקנה יציבות מוגברת, מפחית מחלות, ויוצר תחושל קלילות באברי הגוף.

סוטרות היוגה פרק 2 פסוק 46

STHIRA SUKHAM ĀSANAM

אסאנה אמורה לשלב תכונות של הקשבה מתמדת/דריכות (sthira) והתרווחות (sukha).

כאן, אנחנו מקבלים הגדרות הקשורות יותר במטרות ובתוצאות ולא הנחיות בפועל. אם כי ניתן להוסיף, כי ההגדרות מתייחסות בכלליות לתרגול אסנות.

2. ישנן גישות רבות בתרגול האסנות

על מנת לשקול את ההיבט הזה אנחנו צריכים להתבונן בגישות שונות לתרגול האסאנות באמצעות דוגמאות כמו נקודות המבט של אסכולות השונות על מה שנראה על ידי רבים כשתי אסנות מרכזיות: śīrṣāsana ו- sarvāṅgāsana

לדוגמה:

• אם אתה רוצה להשתמש śīrṣāsana (עמידת ראש) וב-sarvāṅgāsana (עמידת כתפיים) אתה יכול פשוט לתרגל אותן, בכל עת, ללא תנאי.

• אתה חייב לשלוט בכל תנוחות העמידה הבסיסיות לפני תרגול śīrṣāsana ו sarvāṅgāsana.

• עליך לבנות יכולת לתרגל śīrṣāsana ו sarvāṅgāsana בסוף התרגול שלך כשיאו של המאמץ.

• עליך להתחיל עם śīrṣāsana ו sarvāṅgāsana בתרגול אסאנות המוביל לכיוון תנוחות עמידה.

• יש להשתמש תמיד Surya namaskāram (תרגיל ברכה לשמש) לפני śīrṣāsana ו- sarvāṅgāsana.

• אתה חייב להיות מסוגל לבצע את כל התנוחות המפצות לתנוחות האמורות לפני שתנסה śīrṣāsana ו sarvāṅgāsana.

דוגמאות אלה מובילות לאמונה כי עלינו לכבד את העובדה שאסכולות שונות גישות שונות סביב העקרונות של תרגול אסאנות.

3. העקרונות המשמשים לבניית תרגול אסאנות.

אז כיצד הגיעו האסכולות השונות של היוגה לרעיונות של שימוש במנוחה, תנוחות מכינות, תנוחות פיצוי וכו' כעקרונות לתכנון תרגול אסאנות?

בנוסף, אם קיימים עקרונות מסוימים להבנת האופן בו אנו פועלים, איך ניישם אותם עם תלמידים שכבר רגילים לתרגל בסגנון אחר?

לדוגמה:

• אם לתלמיד בעיה גופנית אז יש כוון לעבודה איתו. עם זאת, עלינו לנהוג ברגישות בהתייחסות שלנו לבעיה שלו, אולי אפילו להמתין.

• אפשרות אחרת, אפשר לנסות לפגוש את התלמיד "באמצע הדרך" כלומר להשתמש בתרגול אליו הוא מורגל ולהוסיף מספר מרכיבים שאינם מוכרים לו.ֿ

אם הם כבר מתאמנים באופן מסויים במשך מספר שנים אין חשיבות לזמן הדרוש לשינוי התרגול.

עלינו לחשוב על מה שמקובל על כל אחד ועל כולם, כעקרונות הבסיסיים של תרגול אסאנות.

4. שיקולים באשר לכיוון בתרגול אסאנות

בהתחשב במה שמקובל על כל אחד כעקרונות הבסיסיים של תרגול אסאנות, עלינו להביא בחשבון את הכיוון של תרגול אסאנות.

לדוגמה:

• היכן אנחנו מתחילים?

• לאן מועדות פנינו, לאן אנו מתכוונים להגיע?

• האם המסע הזה של שינוי (pariṇāma) יפעל עם הצרכים המיידיים הקיימים בראשנו?

• האם המסע הזה של שינוי (pariṇāma) יפעל עם צרכים לטווח ארוך הקיימים בראשנו?

• האם המסע הזה של שינוי (pariṇāma) ינסה לשלב את הצרכים המיידיים והצרכים לטווח ארוך?

בנוסף להיבטים אלה אנו חייבים לקחת בחשבון גם את:

• נקודת ההתחלה או מה קרה לפני תרגול אסאנות?

• האם התהליך המיועד של pariṇāma דרך אסאנה כולל את מה שקרה קודם?

• נקודת סיום או מה יקרה אחרי האימון אסאנה?

• האם תהליך המיועד של pariṇāma דרך אסאנה לוקח בחשבון את ההשפעות אחרי האימון?

יתר על כן ישנם שיקולים נוספים:

• כאשר קיים מגוון של תלמידים בקבוצה, יהיו מגוון של הבדלים רבים יותר של מה שקרה לפני תרגול אסאנות.

• כאשר קיים מגוון של תלמידים בקבוצה יהיו הבדלים אפשריים יותר של השפעות התרגול

לפיכך, הדרך ליישום של היוגה על פי הרעיון של ויניוגה של קרישנמצ'ריה היא שלמעשה אסאנה צריכה להיות מותאמת לתלמיד, ואין להתאים את התלמיד לתרגול מסויים של אסאנות.

קו מנחה זה גם מדגיש את ההבדלים בין הפוטנציאל של לימוד קבוצתי ולימוד פרטני. הוראה של תלמידים באופן פרטני, מייעלת את האפשרויות במתן מענה למטרות שלהם ולצרכים שלהם בפועל.

לדוגמא, יש לשקול את:

• הצרכים המיידיים של התלמיד

• המטרות לטווח ארוך

• מה קרה לפני תרגול אסאנות

• מה יקרה אחרי האימון אסאנות

5. מה הן הנקודות המשותפות בתוך המשתנים בתרגול אסאנות

אם נתבונן בכל המשתנים סביב תרגול האסנות, נוכל למצוא כמה קווי דמיון בין אנשים.

לדוגמה:

• עלינו לקבל ולכלול את האימון הקודם של התלמיד.

• עלינו לכבד את נקודת המוצא או ההתחלה של התלמיד.

• עדיף לשקול את המצב העכשוי מאשר מטרות לטווח הארוך

• עלינו לקחת בחשבון את ההשפעות שלאחר תרגול אסאנות.

• אנחנו צריכים לכבד את מסע מX 'עד Y'.

• Y' עשוי להשתנות הרבה יותר מאשר X'.

כלומר, לדוגמא בתרגול בוקר, יהיו בדרך כלל פחות משתנים. לעומת זאת, תרגול ערב נתון יותר להשפעות של ארועי היום וסגנונות חיים שונים.

• עלינו לכבד גיל, מין, עיסוק, סגנון חיים, וכו'

• כמו כן יש להביא בחשבון כמה פרטים טכניים.

6. תכנון תרגול אסאנות

כאן נבחן שאלות סביב התכנון של תרגול אסאנות מתאים.

למשל איך היינו רואים את המצב הבא:

• השכמה ב-06:30

• צואר נוקשה

• רגליים נוקשות

• נחיריים סתומים

• כאב בטן

• ראש כבד

• פגישה עסקית ב- 8.30 )במרחק נסיעה של15 דקות(

עלינו לדעת כמה זמן עומד לרשותנו; נאמר 40 דקות.

עכשיו אנחנו יכולים לתכנן תרגול.

אין חשיבות לעקרונות בהם נשתמש. ישנם דברים מסוימים שאמורים לקרות.

עם זאת עלינו לכבד את:

• הגוף

• המצב בו התלמיד מצויים היום

• מה אתה עומד לעשות אחרי האימון

• כמה זמן עומד לרשותך לתרגול

למרות זאת, רובינו אינם שוקלים או אינם מסוגלים לשקול את הנקודות.

למעשה אפשר לומר כי יש לנו רק גוף אחד ויש לו את אותם מאפיינים.

כלומר, מכלול של מפרקים, גפיים, איברים, שרירים וכו'.

לכן אנחנו אמורים לגשת אל התרגול מהכיוון הזה.

מקובל עלינו שישנם אזורים מסוימים בגוף שהם בסיסיים, אך אנחנו צריכים להכיר במספר ערכים:

בגוף ישנם גורמים קבועים, ובכל זאת ישנם מספר משתנים.

איך אנו יכולים להתאים תרגול שיתחשב גם בגורמים הקבועים וגם בגורמים המשתנים תוך תרגול אסאנות?

נרחיק לדון בנושא זה כשנתבונן בעקרונות היסוד.

עקרונות אלה יסייעו לנו לקבוע מהי הגישה הטובה ביותר.

זוהי אמורה להיות גישה אשר תכבד pariṇāma (שינוי).

הדרך בה אנו הולכים חייבת לספק לנו תחושת ביטחון, חייב להיות בה מקדם בטיחות כדי להתמודד עם השפעות שליליות.

7. סוגים שונים של תנועה בתרגול אסאנות

בדרך כלל במונחים של תרגול אסאנות אנחנו יכולים לשקול שני סוגים של פעילות גופנית: דינמי (בתנועה) או סטטי (בשהייה).

דינמיות היא ההיבט של תנועה באסאנות. (לחלק מהאסאנות מתאימה יותר תנועה - או עבודה דינמית).

השהייה היא היבט הסטטי של אסאנות. (בחלק מהאסאנות מתאים יותר לשהות או - עבודה סטטית).

תנועתיות מהווה את הדרך הראשונית לצורך הערכה מה הוא מה בגוף, בנשימה ובמיינד.

לא ניתן להכנס לתנוחה ולצאת מהתנוחה ב'לחיצת כפתור', אתה צריך לנוע באוםן מסויים. אז בפועל לאסאנות ישנה נקודת התחלה.

8. השפעות רצוניות ובלתי רצונית של תרגול אסנות אצל תלמידים.

כפי שהשיקול סביב השימוש באסאנה באופן דינמי ו/או סטטי יש גם מאמץ רצוני ו/או תגובה בלתי רצונית. תלוי ברקע שלהם בתרגול האסנות.

על פי ההשפעה של רקע זה מאמצים בלתי רצוניים מסוימים עשויים לעורר תגובות בלתי רצוניות מסוימות.

זה יכול לחול גם על הגישה שלנו תוך עבודה באסאנה מסוימת. כלומר, תגובה בלתי רצונית היא תוצאה של זיכרון – הרגל המוטבע בנו.

מצב של הזרועות, רגליים, גוף, כמו גם גישה וכו' עשויים להיות לקויים.

עלינו לנקוט בתנועות מכווונות כדי להשפיע על איכות האסאנות.

בנוסף, יש לנקוט בצעדים מסוימים על מנת להימנע, לאמוד או לפצות על השפעות בלתי צפויות.

המשמעות היא שצעדים מסוימים צריכים לקחת בחשבון את הפעולות המכוונות ואת הפוטנציאל של התגובות הבלתי רצוניות.

מכאן אנו יכולים לפתח רעיונות מסויימים לגבי הפוטנציאל של הרגלי תרגול בלתי מודעים.

עם שני היבטים אלה קיימים נתונים משתנים רבים.

בנוסף, גם שימוש או אי שימוש בנשימה יכול להיות מכוון או לא מכוון.

לכן, אם אינכם רגילים להשתמש בדפוסי נשימה באסאנה ואיכותה של הנשימה מושפעת באופן לא רצוני, אז אתם חייבים להחיל פעולה מרצון על מנת לשפר או לשמר את איכות הנשימה.

או, אם אנחנו רגילים להשתמש בנשימה והדרך בה אנו משתמשים בה קבועה ובלתי משתנה – ההשפעה תהיה בלתי רצונית.

9. תגובות וכבוד

קיים גם גורם שלישי מלבד הרצוני והבלתי רצוני: זו התגובה של האדם.

בדרך שבין תנוחות יומיומיות לתנוחות היוגה עלינו לשקול את הרעיון של תגובות. אנו

עשויים להתעלם לעתים קרובות מהתגובה של הגוף עקב המטרות שלנו, גם באסאנות.

הרצוני והבלתי רצוני נתונים לשינויים.

יש להתבונן בתגובות בהתאם לגישה הפסיכולוגית של הפרט.

עלינו לקחת בחשבון את המטרה הסופית ואת האמצעים. זה נראה גם כמו סיבה ותוצאה.

התגובות לפעולה מכוונת נחשבת ל”שסתום בטיחות”.

כל האמור לעיל מבוסס על ההנחה שאנו מכבדים את האינדיוידואל אשר בו קיים )או שמתפתח בו( כבוד כלפי עצמם.

היבט פסיכולוגי

לרצוני (פעולה מבוקרת) ולבלתי רצוני (פעולה ללא שליטה מודעת) יש היבטים חיוביים ושליליים.

אדם שיש לו בעיה מסוימת יבוא מרצונו ללמוד יוגה. עם זאת, פעולתו בתגובה למה שאנחנו מבקשים ממנו לעשות היא בלתי רצונית. אם כך, עלינו לחשוב על התגובות שלו.

כלומר, נקודת המוצא אינה התגובות הרגילות.

כך ש:

1. אסאנה נחשבת לפעולה רצונית, כמו לכתוב ביד הנגדית. זוהי פעולה הדורשת שליטה מודעת.

2. כאשר אדם מתרגל למעבר מתנועות יומיומיות לתנוחות היוגה, תנוחות היוגה הופכות לאוטומטיות וכך הם הופכות להיות בלתי רצונית.

3. יש לדבר על היציבה הרגילה שלנו שהיא בדרך כלל עמידה או ישיבה.

לכן יש פער בינה לבין האסאנה בה אנו מתכוונים להשתמש. כיצד ניתן לגשר על הפער?

עקרונות של התרגול הם הדרכים לגשר על הפערים. אנו חייבים להיות מסוגלים להגיע לאסאנה עם שליטה מודעת ולברך כל כך.

האסאנות הן לא אוטומטית, אבל יכול להיות שכן. הטרגדיה של פעולה מרצון היא שאנו מתרגלים לדברים ואז אין להם יותר כל השפעה.

עם זאת, גורם הסיכון גדל גם כן.

אז הרצוני והבלתי רצוני, משתנים לחלוטין כאשר יש תגובה חדשה.

על ידי הגברת המודעות אנו יוצרים מצב המאפשר לתגובות חדשות להתרחש.

10. גורמי בטיחות – שאלת גורמי הבטיחות ביחס לנחיות תרגול אסאנות.

יחד עם יצירת מצב המאפשר לתגובות חדשות להתרחש, בכל ההנחיות יש לקחת בחשבון גם מקדם בטיחות.

זאת בעזרת היכולת להבחין בין מאפיינים לדוגמא:
bhujaṅgāsana ו- paścimatānāsana.

כך נדרש ידע יסודי של מה שקורה בגוף .

לדוגמה אם אנו עוסקים ב:
śīrṣāsana ו padmāsana

עקב היכולת לבצע כל אחת מתנוחות אלה אדם רוצה לעשות padmāsana ב śīrṣāsana, לחקור אסאנה המכונה viparīta padmāsana. )לוטוס בעמידת ראש(

עם זאת יש להתחשב בגורמים המעורבים.

כך למשל היה אפשר להתקדם על ידי עבודה באופן דינמי מתוך Ardha padma sarvāṅgāsana אל: ardha padma halāsana זה עשוי להבטיח את היכולת לעבוד תוך ועם padmāsana באסאנה ההפוכה כגון śīrṣāsana.

אין להניח כי משום ששני גורמים מתאפשרים הדבר השלישי יתאפשר באופן אוטומטי.

לכן חייב כל תרגול אסאנות לאפשר גורמי בטיחות מסוימים, אז אנחנו יכולים לעבוד עם כבוד או התחשבות בפרט תוך שמירה על גורמי הבטיחות.

11. פיצוי (או התפשרות)

עבודה עם גורמי הבטיחות מכניסה גורם נוסף אותו יש לשקול. זהו אלמנט של הפיצוי של הגוף. זהו בדרך כלל משהו שאתה לא מבחין בו.

לדוגמה תנועת הראש sarvāṅgāsana.

כך הגוף אומר לנו משהו, אבל אנחנו לא תמיד מודעים למה שהוא מביע. זה יכול להיות כתוצאה של גורמים מסויימים של החיים.

לדוגמה:

• גיל

• מקצוע

• פעילויות

וגם, כאמור, הדבר יכול להופיע לעתים קרובות במצבים בהם אין אנו מבחינים.

לדוגמה:

• המיקום של כפות הרגליים

• המתח בפנים

• המצב של כפות הידיים

• זווית של הכתפיים

• זווית הזרועות

לכן אנחנו חייבים לכבד את המגבלות שלנו, כמו גם את היכולות שלנו. זה חל גם מפני שכמורים, עלינו להיות מודעים למגבלות התלמידים.

כל אלה משתנים בהתאם לאדם, לסביבתו, האקלים וכו'. הם אינם גורמים קבועים והם אינם ההשפעות. התפשרות זו יכולה לחזור ולפעול בדרכים רבות.

לדוגמה:

• אתה שם לב למקום אחד במהלך אסאנה, הגוף מפצה ומניח לעצמו 'לברוח' במקום אחר.

בדרך כלל המורה הוא המבחין ב'בריחה' ולא בפעולה של המקום בגוף אליו תשומת הלב של התלמיד נתונה.

זוהי דוגמה נוספת של תגובה בלתי רצונית לתנועה מכוונת.

ישנן תגובות מסוימות לתנועות רצוניות, אלה עשויות להיות מרצון (מודעות) או בלתי רצוניות (לא מודעות).

למשל באסאנה, למה שאנחנו מנסים לעשות עשויה להיות תגובה:

• במה שאנחנו רוצים שיקרה

• במה שאין אנו רוצים שיקרה

דברים רצוניים נעשים בלתי רצוניים ואז אנו מאבדים קשר עם מה שקורה.

אם אתה חוזר על אותו תרגול אסאנה, על פני תקופה ארוכה של זמן, התרגול הופך להרגל ושוב הוא אינו אותו התרגול. בכך הוא עלול להשפיע באופן שונה ממה שנדרש.

לכן בעת עיצוב תרגול אסאנות במשך תקופה ארוכה אתה צריך להיות זהיר מאוד. במקרה זה אתה צריך להתפשר ולבנות את גורם הבטיחות.

אנחנו יכולים לכבד את המגבלות שלנו או להגזים במאמץ במקום אחר וליצור צורך לתקן. זה המקום שבו הרעיון של שימוש בתרגול קבוע של אסנות לאורך זמן, מוגבל.

12. התאמה של תרגול אסאנות

השאלה שעולה כאן היא כיצד להתייחס לרעיון של התאמת התרגול לעליות והמורדות של הגוף?

שילוב של התאמות עם הרעיון של שימוש בערך של הקבוע לצורך הבנת התנועות של העליות והמורדות בגוף.

בפועל, כל תרגול אינו זהה על פני תקופה של ימים.

ישנן וריאציות בפיזיולוגיה של הגוף ובנשימה, (עקב דפוסים נפשיים, רגשיים וכו')

תמיד יש שינויים (pariṇāma).

עם זאת אנחנו יכולים להגזים בהתאמות מתוך נסיון לתת מענה לשינויים בגוף.

13. תפקידה של אסאנות

אולי בשלב זה עלינו לבחון מה תפקידו של תרגול אסאנות.

לדוגמה:

• טקס

• בעיה גופנית

• פעילות פנאי

• מימוש עצמי

• הכנה לפראניאמה

• משהו אחר

התפקידים הם רבים.

קיימת גם גישה שלילית לתרגול אסאנות. עם זאת, תרגול אסנות המקדם רווחת הפרט ובריאות חייב להיות מקובל ומועיל.

עוד סיבה שבעטין עלינו לחקור את העקרונות בתכנון התרגול:

• השינויים בגוף רבים

• השינויים במיינד הם רבים

כיצד לענות על שינויים אלה ולקדם הרגשה טובה ובריאות?

14. סיכום של רעיונות על איך להתאמן

המשמעות של עקיפת עקרונות אלה היא העדר התחשבות בעובדה שישנם משתנים רבים. אנחנו חייבים לחזור לעקרונות אלה לצורך תרגול אסאנות.

לדוגמה:

• משתנים כמו יכולות

• משתנים כמו מגבלות

• תנועה מכוונת

• תנועה בלתי רצונית

• תגובות

• הוקרה

• גורמי בטיחות

• התפשרות

למען כל אלה עלינו להשתמש ב- :

• תנועות הכנה

• תנועות פיצוי

• תנועות דינאמיות

• תנוחות סטטיים

• התאמת שינויים

• שימוש בוריאציות

• התאמת דפוסי נשימה

• בניית רצף מותאם

• מנוחה הולמת

• סיום נכון

15. הנחיות לתרגול האסאנות

(סיכום את הסדרה על ויניוגה של אסאנות על ידי מתן הנחיות לתרגול האסאנות).

יוגה קובעת כי אין להזניח אסאנות, הן כלי בר תוקף אשר דורש יישום מדויק תוך כיבוד ההנחיות הבאות:

• מרבית האסנות אינן דומות לתנועות של הגוף בהן אנו משתמשים בחיי היום יום שלנו / בפעילות.

• לתרגול אסאנות משמעות שונה לאנשים שונים.

• ידוע כי קיימות תרבויות שונות וסגנונות חיים שונים בחלקים שונים של העולם.

• בימים אלו אנשים מתחילים בתרגול האסנות בשלבים שונים של חייהם.

• הגוף עובר שינויים רבים ונתון להשפעות רבות על ידי עיסוק, תחומי עניין ועוד.

• ניתן לומר שגוף האדם אינו מושלם. לפיכך יש חלקים מסוימים שהם פגיעים וחלקים אחרים שהם חזקים.

• כאשר הגוף מתרגל לדברים מסוימים, המודעות לאותם דברים פוחתת.

• יש גם תגובה מגבילה של ברח/הלחם, אשר בתוך זמן קצר, יכולה לשנות את כל המורפולוגיה של הגוף.

• בלתי אפשרי מבחינה אנושית להתאים תרגול אסאנות ולכבד את כל השיקולים שפורטו לעיל.

• פשרה לבטח תייצר השפעות חיוביות מסוימות, והגבלות ההשפעות השליליות היא החלופה הראויה היחידה.

• העקרונות המנחים אותנו בתרגול אסאנה מהווים ניסיון הולם בכיוון זה.

קטעים מתוך הרשימות שלי מלימוד פרטני שלי עם מורי TKV Desikachar במדראס - הודו 1979-1981.

חלק מהרשימות הן חלקיות ואשוב לדון בנושאים בהרחבה בעתיד.

"אנו מתחילים באימון שלנו במקום בו אנו נמצאים וצופים לכוון מטרה מסוימת. אז אנו בוחרים בצעדים שיובילו אותנו לקראת מימוש מטרה זו ולחזרה הדרגתית אל חיי היומיום שלנו.

למעשה, האימון היומי שלנו אינו מחזיר אותנו למקום המדויק שבו התחלנו.

האימון מחולל בנו שינוי".

ט.ק.ו דסיקצ'ר

נר שביעי של חג אורים,

עצבות שותקת בצל אודים עשנים.

השהינו את ברכת החג,

דממנו, ייחלנו, נשאנו תפילות.

mahãvakya

בסנסקריט ישנן מנטרות הידועות כ-mahãvakya – פתגמים נשגבים.

הם מבטאים ומזכירים לנו בדרך פיוטית את המודעות לאינסוף, בחיים השוטפים של הקיום:

asato ma sadgamaya

אני חווה את הבלתי אמיתי כדי להבין מהי האמת

tamaso ma jyotirgamaya

אני חווה מהו חושך כדי שאבין מהו אור

mrtyorma amrtam gamaya

אני חווה מהו מוות כדי שאבין את הנצחי

(Brhadaranyaka Upanishad — I.iii.28)

כנס "יוגה ערבה" הווה עבורי חוויה איכותית בתוך מרחבים של שקט וקשב.

באווירה של חסד, שפע, יופי ומופת, זכינו בהתנסות מרוממת, לגוף למיינד ולנפש.

זה היה כנס ראשון מסוגו בארץ - ישראליות במיטבה.

שמחתי לפגוש מורים עמיתים, מורים צעירים, תלמידים, אורחים ומארחים נלהבים. המפגש בערב שבת בפארק תמנע היה מרגש במיוחד.

“הרבה מסקנות ולקחים הופקו ועוד יופקו, בסיכומו של דבר, האירוע היה מוצלח ומדוייק,

הבאנו הרבה יוגה ואושר לאנשי הערבה, והרבה ערבה, קסם, יוגה ומדבר לאנשי היוגה..

אשמח לקבל משוב” כותבת לנו רוני פרידמן מההפקה שהיתה החוליה המקשרת בין הארגון שלנו והמארגנים.

אשמח להמשך שיתוף פעולה עם מקהילי שוחרי היוגה לערבה.

ביחולים שהארוע יצמח, יתעצם, ויתקיים גם בשנים הבאות.

ובתודות לרוני ולכולם,

זיוה



קיבוץ חוקוק, 6 בנובמבר 2010 – מאי 2011, 9.00 – 17.00

הנכם מוזמנים למפגש מבוא לסדרת השתלמויות למורים ליוגה עם זיוה כנרות

הנושא: ישום תרפיה בשעורי יוגה קבוצתיים

הסדרה תתמקד בהנחלת היכולת לתת מענה לצרכיו הספציפיים של כל תלמיד ותלמיד המשתתף בשעור קבוצתי ותתחלק לשלשה חלקים:

גוף

נלמד כיצד לבנות תרגול נכון וכיצד לעדן ולהתאים תנוחות בכדי לטפל בבעיות גב ובבעיות מערכתיות (מערכת העיכול, מחזור הדם, מערכת הורמונאלית וכו').

אנרגיה

נלמד כיצד לתת מענה לבעיות עייפות ו"חוסר אנרגיה", ולבעיות "עודף אנרגיה" (היפר אקטיביות, פיזור דעת, חוסר מנוחה וכו') באמצעות בחירה נכונה של תרגול ודפוסי נשימה.

פסיכולוגית הלב

לימוד הסוטרות של פטנג'לי ככלי לשיפור יכולת ההתמודדות עם קשיים שונים בחיי היומיום.

שלושת החלקים יכללו לימוד תיאורטי, תרגול קבוצתי, עבודה בצוותים, ושיח.

כל חלק יועבר במפגש חדשי,7 שעות כל אחד.

המפגש הראשון מהווה גם בסיס (קורס מבוא) להמשך לימודים בתכנית להכשרת מורים.

סמינר אינטנסיבי עם זיוה כנרות בקיבוץ קטורה – 21-23.10.2010

הרעיון של אנרגיה (Prana), הדגש על תרגול, ועצמת ההשפעה של ה-mind היוו מוקד מתמשך במשנת היוגה מאז תקופתו של פטנג'לי (150 לפסה"נ).

מהם המושגים והרעיונות הנ"ל, כיצד הם יכולים להיות מוערכים ושמישים בתקופתנו, ובתרבויות כל כך שונות ממקור המוצא שלהם? בסמינר נעסוק בנושאים אלו, נעמוד על מהותה של משנת היוגה מול יוגה עכשווית תוך לימוד תרגול ושיח.

הסמינר הפתוח לתלמידים ולמורים ליוגה מגישות שונות, יאפשר להעמיק ביוגה באווירה שונה מחיי היומיום.

פרטים נוספים באתר הכנס

purusa /cit ועצמות האלהות

בלימוד הסוטרות של פטנג'לי עם מורי, עסקנו רבות במושגים עצמיות ועצמאות. יוגה מציעה תהליך של התקרבות לעצמי העשוי לחולל שינוי וגילוי. הדרך מאפשרת מעבר ממצב של תלות למצב של גילוי העצמיות ועצמאות; יציבות המתבטאת בהעדר תלות במצבי הרוחות והרוח.

אדם מסוגל ליצור סביבה פנימית שקטה, התעשתות ותפיסה בהירה המאפשרות אמון ביטחון ובחירה בדרך אישית (svatantra ). איכויות אלה מאפשרות התנהלות אחראית וערכית בחיים הפנימיים ובהתיחסות אל העולם.

עם הכרת עצמו ידע האדם את יעודו ודרכו. בסיכום דברי ארג'ונה בבהגווד גיטה (פרק 18, 47) נאמר: "מוטב לו לאדם למלא את יעודו (svadharma) באופן לקוי מלהגשים את יעודו של הזולת באופן מושלם. בהגשמת המטרות הנובעות מטבעו, פעולותיו לא ישאו חטא” (ולא יחטיאו את המטרה).

בחגי הסתו אנו נקראים לעסוק בנושאים אלו. התהליך מסתיים בישיבה בסוכה – בויתור על הרגלי היומיום ושינוי. הויתור על ההרגל מביא לשינוי, ושינוי מאפשר לנו להבחין בהרגלים שלנו.

לאורך דורות רבים התברכתי בדמויות מפתח שקרבו אותי להגות היהודית. דרך היוגה שלי מסומנת באבני דרך מהעולם היהודי ובעיני אלה אבנים יקרות.

מתוך שעור על תשובה של הרב עדין שטיינזלץ:

עצמותו של האדם, כעצמותו של כל יצור בעולם היא מעמיקה ורחבה לאין קץ, וביסוד כל עצמות ומעבר לה מצויה עצמות האלוקות. לחזור אל העצמות האלוקית, משמעו, להיות יותר עצמאי, להעמיק ולהתעמק בתוך הכרת עצמו, בתוך ההבנה וההשגה של מהותו העצמית. בשעה שאנו מדברים על שיבה אל העצמות, שהיא השיבה אל המהות האלוקית, ברור שאין זו דווקא שיבה דתית – שיבה שמגמתה ומטרתה להיעשות דתי יותר, בעל מצוות ומבחירה בדרך אישית.עשים טובים יותר, וכיוצא באלה.

כשאנו מדברים על-כך, אנו מתכוונים לומר: ככל שהאדם נעשה יותר עצמו – הרי זוהי דרך תשובתו, הרי זוהי תשובתו אל האלוקות, הווה אומר, שהתשובה הנה אמנם שיבה – אבל אינה יותר מאשר שיבה. בסיס התשובה איננו עשיית מאמץ-יתר, מאמץ נוסף על מה שיש בתוכנו ובעצמנו, כי-אם להפך: הניסיון להיות יותר ויותר קרובים אל עצמותנו שלנו, להיות יותר אנחנו. משום-כך אין התשובה עומדת על עשיית מעשים טובים, על יותר מצוות, על יותר תפילה, על יותר דביקות, על יותר דקדוק וזהירות בכל מיני דברים, אלא-אם-כן יש אף בכך משום תשובה אל העצמות שלו עצמו, שיבה אל עצמו, ואם לאו אין זו תשובה כלל.

atha yogānuśāsanam

אמש זכינו לשמוע את ד"ר דני רווה בהרצאה מרתקת על הטקסט אשר בלב הרג'ה יוגה – סוטרות היוגה של פטנג'לי. דני הגיש את התפיסה שלו, ביסס אותה על טקסטים קדומים יותר ופרשנים שפעלו קרוב לתקופתו של פטנג'לי והמחיש את האופן בו ברר ובחר את מילות התרגום. בפתיחת הערב, בחרתי להביא את הכתוב אל מקום אחר לגבה העיניים או אפילו אל הרמה של הלב – ברוח הויניוגה.

דני הביא את הפסוקים מרומו של עולם היוגה אל מרחב הצמא והקשב שלנו, הדגיש את המרחק העצום בין הפרקטיקה של היוגה – על המזרן ובחיים, לבין הכוונה של הפסוקים. החוטים (הסוטרות) כאילו נקשרו אל בלוני הליום חמקמקים; פטנג'לי מדבר על שאלות ולאו דווקא מנגיש תשובות ומטרת היוגה אינה עולה בקנה אחת עם מקומנו בחברה ובמערכות היחסים שלנו; הדרך שמציג המחבר משקפת עצירה, שתיקה והעדר מעורבות והזדהות.

בהמשך דבריו, לאור ההתייחסות ליומיומיות ואל השאיפה אל מה שמעבר לה בסוטרות, המרחב שבליבי התרחב שכן פטנג'לי מדבר על תהליך הדרגתי של הליכה בדרך. היומיומיות מהווה אבן דרך ולא בהכרח אבן נגף. המסע מתחיל כאן ועכשיו. עלינו לדעת את המטרה, לוודא (אפשרי עם עזרה מבחוץ) שפנינו לכוון הנכון. ובהתאמה מקומית (לציטוט של דני מטקסט אחר) – אם נרצה להגיע אל חוף הים – לא נפנה מזרחה. כך, גם אם אנו רחוקים מאד, ההליכה מקרבת או אפילו מרוממת. התחושה שהצלחנו לנסות יוצרת סמסקרה (התניה) חיובית ומאפשרת להתכוון שוב אל מה שמעבר ליכולת הנוכחית ולתפיסת התודעה. המפתח קיים ועלינו לקחת א ח ר י ו ת.

ברצוני לערוך מפגשים נוספים לחברי הארגון ולתלמידיהם אשמח אם תשלחו רעיונות.
בתודות,
זיוה

אשמח לארח אתכם במפגש עם ד"ר דני רווה על ספרו החדש העוסק ביוגה של פטנג'לי – הטקסט אשר בלב היוגה. הערותיו על הספר מאד מזמינות למפגש ולשיח. אני מוצאת בסוטרות הגדרות, מחשבות, פעולות, מעורבות והזדהות. מעניין ללמוד את ההשקפה הפילוסופית בעוד שחוויית הדרך שהתווה פטנג'לי היא ממשית לי כל יום מחדש, לימוד הטקסט מעורר השראה, מעצים, ומרומם. בהשראתו למדתי שניתן להבחין בהבדלים ולאחד קצוות. לפרטים נוספים והרשמה מראש.

המפגש ייערך ב- 26 למאי בשעה 20:00 במרכז ללימודי יוגה – בכתובת אח"י אילת 5 בהרצליה.

המקורות שלנו מהווים השראה נוספת בחיי במיוחד בעת חג ומועד.

שבועות מכיל הפכים. הוא חג קבלת התורה ולידה של מלכות. הסיפור של החג – מגילת רות, מהווה צומת טקסטואלית בתנ"ך, בין בראשית לדוד המלך. על אף חוקי התורה הופך דוד להיות מלך. במקום לא לבא בקהל ישראל (כדור עשירי לפרץ – פרי גילוי עריות בין יהודה ותמר, ונכד לרות המואבייה) הוא הופך להיות מלך ישראל. הפרדוקס של חג השבועות הוא שהסיפור של החג הפוך לקבלת עול התורה. התורה מכילה חוקים וסיפורים. היחסים במקרא בין חוק לסיפור כמו היחסים בין האידיאל למציאות בחיים. החוק מתאר את החיים כפי שהם אמורים להיות והחיים הם סיפור אחר. לפעמים יש רגעים שהם מעל לחוק ולפעמים יש לראות מעבר לחוק. קיים מתח בין התכנית של החיים לחיים עצמם. התנ"ך התכוון שלא יהיה זה מתח הקורע את החברה אלא מתח איתו יתמודד כל אחד מפרטיה. גאולה צומחת כשאינך כופה את החוק על המציאות. אמנות החיים היא לחיות את המתח ואת ההפכים. שבועות מנסה לאחד את הפיצול. להכיל את רות ואת מתן תורה בעת ובעונה אחת.

מצפה להשתתפותכם.
בברכת חג שמח.